הרבה אנשים הציעו את דעתם ודעותיהם על מכשירי Surface של מיקרוסופט לאחר שהחברה חשפה את שני הטאבלטים בתחילת השבוע. חוט אחד מיוחד של השיחה היה המשמעות של Surface עבור האייפד בעסקים ובעסקים. קטע אחד שבלט לי היה הפוסט בבלוג של ג'סטין וואט גוליית רוצה את שוק דוד.
וואט מציע טיעון מעניין וכתוב היטב ש- Surface עשוי למצוא הצלחה בחברות רבות מכיוון שהם עדיין משתמשים ביישומים מדור קודם ו תהליכים - שחלקם אולי מקורם הרבה לפני Windows XP ו- OS X ותיקנו אותם אינספור פעמים במשך השנים או העשורים תִפקוּד. הטענה המרכזית שלו היא שמשתמשי iPad רבים ניגשים לכלים אלה באמצעות פתרונות שולחן עבודה וירטואליים כמו מקלט Citrix. כתוצאה מכך, לפחות למשימות מסוימות, האייפד מתפקד כטאבלט של Windows. זה יכול לתת ל- Surface ולטאבלטים אחרים של Windows יתרון על פני ה- iPad אם הם יכולים להתמודד ישירות עם הקוד הישן המעורב בו או לספק את אותה חווית שולחן עבודה וירטואלית.
אולם האמת היא שחברות רבות מתחמקות בפתרונות מדור קודם שמעולם לא נועדו לעבוד עם מכשירים כמו האייפד. למעשה, לכמה מערכות מדור קודם בשימוש נרחב יש שורשים שאפילו לא נועדו לעבוד עם Windows! בחברות רבות, ה- IT הצליח לשמור על הגיל והמצב של אותן מערכות. אבל האייפד, ועכשיו הדיון באייפד מול משטח, דוחף כעת את הסוד הקטן והמלוכלך הזה לאור היום.
טכנולוגיות מדור קודם הן לרוב טיעון להיצמדות למחשבי Windows וטכנולוגיות מיקרוסופט כמו Surface במקום לאמץ Mac או iPad. הטענה היא כי טכנולוגיות אלה נבנות בראש ובראשונה עבור Windows.
הבעיה בטיעון זה היא שהוא מתמקד בנושא הלא נכון. הבעיה שצריך לטפל בה היא שהאייפד לא יכול לקיים אינטראקציה מקומית עם מערכות מדור קודם (לפחות לא ישירות). הבעיה האמיתית היא שאותן מערכות ארכאיות עדיין בשימוש. אייפד (או אייפון או טאבלט אנדרואיד או מכשיר Windows RT) שאינו מסוגל לקיים אינטראקציה עם מערכת IT מדור קודם הוא באמת סימפטום לבעיה הרבה יותר גדולה. ובעיה זו חורגת מגישה בסיסית ממכשירים חדשים יותר.
כשהתחלתי את עבודתי האחרונה כמנהל IT, צוות הארגון הכניס סטטיסטיקות תכניות חודשיות למאגרי מידע מתקופת DOS-מצב שהצריך לשכור זמני מדי שנה כדי להדפיס את הנתונים הסטטיסטיים ולהזין אותם ידנית בגיליונות אלקטרוניים של Excel לצורך סקירת מנהלים שנתית תהליך. הסיבה שצריך להדפיס נתונים ולהקלד אותם באופן ידני ב- Excel מדי שנה היא שהמוצר שימש לבניית אותם מסדי הנתונים הופסקו בשנת 1989 ואין פתרון בשוק להעביר נתונים אלה לקובץ מודרני פוּרמָט. לא היה אפילו מוצר שיכול לפתוח את הקבצים (וגם לא יכולתי למצוא מפתחים שמוכנים או מסוגלים לבנות אחד במסגרת התקציב שלי).
זו אולי דוגמא קיצונית, אבל היא מראה מה יכול לקרות אם פשוט מתוקנים מערכות ליבה בכדי להשאיר אותן פועלות ולא נבדקות, נבדקות מחדש או אפילו מוחלפות.
בסופו של דבר, מערכות מדור קודם מסוג זה אינן ניתנות לתיקון או לתחזוקה תקינה יותר. היכולת להעביר מהם נתונים עשויה בסופו של דבר להיות בלתי זמינה ולמצוא אנשים עם ידע לתמוך בהם עלולה להיות מאתגרת. מערכות תיקון זה כמו להכניס את האצבע לשוליים: זה גורם לדברים לפעול אבל בסופו של דבר המים יתנפצו.
סוגיה נוספת היא שהסתמכות על מערכות מדור קודם מובילה לעיתים להחמצת הזדמנויות. ביג דאטה, אינטליגנציה עסקית ואנליטיקות הן מילות זמזום מרכזיות בתעשיית ה- IT והעסקים. הכלים של היום מספקים שפע של תובנות עסקיות שאף אחד אפילו לא חשב שאפשר לפני שני עשורים (או אפילו לפני כמה שנים). אולם מערכות מדור קודם מונעות מתובנות אלה להיספג באופן נרחב ככל שהן צריכות להיות.
כמובן, זיהוי הסיבות להשקעה בכלים חדשים יותר המבטיחים תמיכה עתידית, מציעים יכולות חדשות של עבודה עם נתונים ותמיכה בטכנולוגיות חדשות יותר כולל מכשירים כמו האייפון והאייפד אפילו לא חצי מזה קרב. מתן פתרון חדש יותר הוא אתגר משמעותי. זו הסיבה שחברות רבות לא סיפקו אחת.
אז איך עושים את זה? הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא לחקור היטב את הטכנולוגיה המדוברת. חקירה זו צריכה להתרכז סביב שאלת ליבה אחת: איזה תהליך עסקי נועדה המערכת או היישום לשרת או לאפשר? שאלות אחרות נובעות מהתשובה. האם תהליך זה רלוונטי כיום? האם הטכנולוגיה בכלל משרתת את התהליך הזה עוד? האם הטכנולוגיה קיבלה תפקידים נוספים? אם כן, מה הם והאם ניתן לטפל בהם באמצעות פתרון קיים או תוספת נוסף?
בעיקרו של דבר, השלב הראשון הזה עוסק בהבנת מדוע הטכנולוגיה המיושנת נבחרה מלכתחילה ומדוע היא עדיין בשימוש. לאחר שתדע זאת, תוכל להתחיל להעריך האם קיים פתרון מדף חדש יותר שיכול לענות על אותם צרכים או שיהיה צורך בפתרון מותאם אישית. אתה עשוי אפילו לגלות שמערכות קיימות אך חדשות יותר בארגון שלך יכולות לתפוס חלק או את כל הפונקציות של המערכת הישנה.
למרות שהחלפת פתרון מיושן יכולה להיות יקרה ומייגעת, היא יכולה להציע כמה יתרונות מרכזיים. בנוסף לתמיכה בטכנולוגיות חדשות יותר, עדכון והעברה מציעים לך הזדמנות לשתף משתמשים ולברר מה עובד או לא עובד עבורם עם המערכות הקיימות. זה יכול לשפר תהליכים עסקיים בכל רחבי הלוח ולספק ערך משמעותי. היא יכולה גם לבנות הון פוליטי למחלקת ה- IT. בסך הכל, זה נותן ל- IT ולקבוצות עסקיות ומנהלים אחרים הזדמנות לזהות באמת דרכים להוספת יכולות, יעילות ושקיפות.
עם כל זה בחשבון, אתה עדיין צריך לשקול את המציאות התקציבית ואת כמות כוח האדם הדרוש כדי להקים מערכת חדשה. לעתים קרובות העברת נתונים יכולה להיות אחד האתגרים הגדולים ביותר. בהתאם לטכנולוגיה ולציר הזמן, ייתכן שתצטרך להמשיך ולתקן מערכת הזדקנות ולהשתמש באמצעי הפער. זו גישה בסדר גמור, כל עוד נבין כי מדובר בפתרונות זמניים.
כמובן שאף אחד מהתהליך הזה לא יהיה קל. אולם במוקדם או במאוחר יהיה צורך לעדכן או להחליף מערכות מדור קודם. כמעט תמיד דחיית פרויקטים לאורך שנים לא עוזרת לאף אחד ולעתים קרובות היא הופכת את תהליך המעבר בפועל למורכב ויקר יותר כאשר סוף סוף ננקטים פעולות. המציאות האולטימטיבית היא שככל שניידות, BYOD, טכנולוגיות ענן וכוחות מפריעים אחרים ממשיכים להיבנות בתעשיית ה- IT, כל חברה תיאלץ להתעמת עם מערכות המורשת שלה ועסקיה המיושנים תהליכים. בדרך כלל לעשות זאת מוקדם ויעיל יותר היא בדרך כלל האפשרות הטובה ביותר, אם לא הקלה ביותר.
מָקוֹר: ג'סטין וואט
