מאז שהאייפד נשלח לראשונה באפריל אשתקד, הטאבלט נטרף על ידי מבקרים כמכשיר לצריכת תוכן, מחשב לוח מוגבל בתכונות ומכשיר משחק חסר טעם עבור יאפים עשירים.
אפל עצמה מיקמה את האייפד כמכשיר ברכיים לסלון, משהו שעשוי לדפדף באפליקציות או במשחקים ללא צפייה בזמן צפייה ב- Comedy Central. סטיב ג'ובס אף הציג את האייפד כשהוא יושב על כיסא סלון מרופד.
כל הספין הזה גורם לחבר שלנו, האייפד, להיתקל כמו סוג של עצלן עצלן. למעשה, האייפד הפך לאיש מקצוע חרוץ. אבל למה?
יש ליבשת, לדלתא ויונייטד איירליינס הוחלף מדריכי טיסת הטייס שלהם (הכבדים, היקרים) עם אייפדים. כל הטייסים נושאים כעת רק אייפד במקום שקית מלאה ספרים וקלסרים.
בריטיש איירווייס משתמשת באייפדים לצוותי תא הנוסעים כדי לגשת למאגר נתוני הלקוחות של חברת התעופה, כולל מי טיול עם מי, מעמד מועדון מנהלים, בקשות ארוחות מיוחדות ומידע אחר שגורם לדיילות להיראות כמוהם לדאוג לנוסעים.
בעוד שהיישום הרשמי של מכשירי האייפד בבתי החולים הוא איטי, הרופאים כן קונים בעצמם ולהביא אותם לעבודה. הוא מחליף את הלוח שהיו נושאים בעבר, אך מביא יקום של גישה לנתונים שמישים מאוד.
יש תעשיית משנה של אפליקציות רפואיות לרופאים הגיח בשנה האחרונה.
בתי ספר בכל רחבי העולם החלפת ספרי לימוד עם תכנית לימודים מבוססת אייפד. אפל מסרה לסוכנות הידיעות AP כי הם מודעים ליותר מ -600 מחוזות בית ספר בארצות הברית מדינות שיזמו תוכניות "אחד על אחד", שבהן לכל תלמיד ניתנת אייפד לשימוש בכל יְוֹם.
בית הספר לרפואה ייל מחליף את בית הספר לרפואה שלו כל התוכנית לרפואת נייר עם תכנית לימודים מבוססת אייפד.
קבוצת הכדורגל של טמפה ביי בואקניירס חילקה אייפד לכל אחד מ -90 שחקניה, להשלים עם ספר המשחקים של הקבוצה בתור אפליקציה.
אפליקציית iPad חדשה בשם Directors Desk מיועדת לכל מי שיושב על מועצת המנהלים. זה לרישום הערות, הצגה, הצבעה ומעקב אחר לוחות זמנים.
אלו הן רק כמה דוגמאות הממחישות תנועה תרבותית עצומה לקראת השימוש באייפדים במקומות עבודה מקצועיים.
אז מה קורה כאן?
פעם התקנים ניידים מקצועיים תוכננו במיוחד, מכשירים אנכיים שנבנו במיוחד, שעולים פי ארבעה ממכשירי צריכה דומים. הם הגיעו כחלק מפתרון משולב של "turn-key" "חזיתי, אחורי".
אני חושב שמה שחברות וארגונים מגלים הוא שחשוב יותר שמכשירים ניידים מקצועיים יתוכננו במיוחד עבור המשתמש, ולא המשימה.
אייפדים אידיאליים ליישומים מקצועיים רבים מכיוון שהם זולים, הם אינם דורשים הרבה הכשרה, קל לבנות אותם, הם קטנים וקלילים וכולם אוהבים להשתמש בהם.
התפיסה לפיה התקנים ניידים צריכים להיות תואמים לאדם, ולא למטרה, מאיימים על כולם תעשיית ה- IT, שבנויה על הרעיון של מוצרים בעלי שולי גבוהים ובנפח נמוך-לא גאדג'טים צרכניים זולים הזמינים ב הקנייה הכי משתלמת.
זה גם מעורר סוגיה פילוסופית לגבי האם מכשירי ממשק כמו האייפד הם חלק מהארגון או חלק מהמשתמש. הנה מה שאני מתכוון אליו.
נניח שג'נט עובדת במחלקת השיווק של חברת X. היא משתמשת בכלים מגוונים לביצוע עבודתה. ויש קו בלתי נראה בין הכלים שהם חלק מג'נט, לבין הכלים שהם חלק מחברת X. השרת שאליו ניגשת ג'נט כשהיא מחפשת את אינטראנט החברה - זה בצד החברה של הקו. המשקפיים שהיא מרכיבה כדי לקרוא את המסמך שהיא מחפשת - זה בצד של ג'נט של הקו.
אז באיזה צד של הקו נמצא טאבלט נייד? האם זה שיפור לחברה או שיפור למשתמש?
מומחי IT עשויים לומר שהכל קשור לחברה. הטאבלטים חייבים לתמוך במטרות העיקריות של בקרת IT, אבטחה והתאמה אישית.
אולם תופעת ה- iPad-at-work טוענת שטאבלטים מהווים שיפורים למשתמשים וכי התכונות החשובות ביותר שלהם הן שימושיות והעצמת משתמשים.
אבל יש גם יתרונות גדולים בצד ה- IT. השניים הגדולים ביותר הם עלות ומהירות היישום. חברות התעופה, למשל, הצליחו לרכוש אייפדים לפי המשאית, וגם אפליקציות תיקי טיסה מוכנות של חברת אספקת התעופה המובילה, ג'פסן.
ניתן למדוד את הזמן מהערכה ועד ליישום בימים, ולא בחודשים.
אייפד מבטל את רוב הטרדות הקשורות לבדיקה, הפעלה ואימון לפלטפורמה חדשה. כנראה שכמות עצומה של עובדים כבר משתמשת בהם. אפליקציות הופכות את השדרוגים ללא כאבים. והם זולים.
השימוש באייפדים במקומות עבודה מקצועיים הוא אחת התופעות הכי פחות מוערכות בטכנולוגיה כיום.
מכשיר צריכה זה עיצב, נמכר ושווק כדרך מהנה לשחק משחקים, לצפות בסרטים ולקרוא ערפדים בדיות ברחבי הבית מסתמכת על אנשים עם חיים בידיהם - רופאים, טייסים ו אחרים. אנשי מקצוע פונים לצעצוע הצרכן הזה כדרך לשפר את הקריירה שלהם ולשרת את לקוחותיהם. וכולם נראים מאוד מרוצים מזה.
אז הנה השאלה שלי אליכם: האם אתם משתמשים באייפד בקריירה המקצועית שלכם? אם כן, אנא ספר לנו כיצד!
