להלן הכריכה של מהדורת מרץ 2011 של חוטית המגזין, שהופיע רק בדואר:
כן, יהיה אכפת לך. אנחנו עושים. כל הכבוד לך חוטית על כך שהאיר זרקור נחוץ מאוד בנושא חשוב זה.
בעבודה משותפת עם עמיתינו במשרד התעמולה של PRC פיתחנו חדש גדול נרטיב נגדי שדחפנו די חזק בשיחות רקע עם ידידותיות פריצות. בעיקרון זה הרעיון שאחוזי ההתאבדות של פוקסקון למעשה נמוכים מהממוצע הארצי של סין, כלומר שאם אתה עובד בפוקסקון, אתה למעשה פחות סביר להתאבד. זה נכון. האמת היא שאנחנו בעצם מצילים חיים בסין.
אבל, ראה, ויכוחים על ממוצעים לאומיים הם מסך עשן. בטח, אנשים מתאבדים כל הזמן. אבל אנשי פוקסקון עובדים כולם באותה חברה, באותו מקום, וכולם עושים את זה באותו אופן, ודרך זו היא בדרך ציבורית מפחידה, שעושה להם מופע מוות. הם לא נוטלים גלולות או חותכי פרקים או קולבים. הם לא סנביה פלאת 'וואנאבס, אוטמים את המטבח ומכניסים בשקט את הראש לתנור. הם קופצים. וקופצים, חברים שלי, הם זן אחר. שאל כל שוטר או מכווץ שעוסק בדברים האלה. מגשרים רוצים להצהיר. מגשרים מנסים להגיד לך משהו.