אפל לא בדיוק פוגעת בסיקור העיתונאים בימים אלה. עם זאת, הייתה תקופה שהחברה הייתה נואשת מכל פרסום שהיא יכולה להעלות. הזמן הזה היה בפברואר 1977, כאשר חברת המחשבים של אפל דיברה איתה קילובה מגזין למאמר בעל תכנים מרובי עמודים.
אני לא יודע אם החלק האהוב עליי במאמר שהתקבל הוא צפיפות של כ -10 מחשבי אפל שנמכרו בשלושה שבועות (מכשירי האייפון 6 ו -6 פלוס מכרו 10 מיליון בסוף השבוע הפותח שלהם) או שסטיב ג'ובס עדיין לא שולט באומנות המכירה בהודאת המכונה "לא מתאימה לכולם", אבל זה גורם לקריאה מהנה בְּכָל זֹאת.
בקצרה ביזנס אינסיידר בראיון עם הסופרת שילה (קלארק) קרייבן, היא נזכרת שפגשה את ג'ובס וסטיב ווזניאק, שאסף אותה לפגישה במשאית שברולט לאב אדומה.
"סטיב ג'ובס דיבר כל דבר. לאחר ארוחת הצהריים נסענו לבית הוריו בפאלו אלטו - מעולם לא נכנסנו לבית - ישר למוסך. על שולחן עבודה ישב לוח מחשב. מעל שולחן העבודה על המדף ישב מכשיר טלוויזיה שבו חוטים השתלשלו ממנו ללוח המחשב האישי. כל הזמן שסטיב ג'ובס דיבר, הסביר, מתווה תוכניות עתידיות לשיווק ופיתוח, הוא רק עסק בריקוד על קצות האצבעות שלו בשנות העשרים לחייו. הוווז ישב ליד שולחן העבודה ויזם את מערכת ההפעלה (אני מניח) להפגין תוכנית. ווז היה די שקט. הבנתי שהוא כוח המוח ההנדסי וג'ובס היה הרעיון.
אחד הדברים שג'ובס אמר לי היה שהם יוודאו שתהיה אפל בכל כיתה ואילך בכל שולחן כתיבה, כי אם ילדים גדלו להשתמש ולהכיר את אפל, הם היו ממשיכים לקנות תפוחים וכך גם שלהם ילדים. המחשבים ייתרמו על ידי חברת Apple Computer. אני מבין שכאשר המאמר הזה יצא, הזמנות התחילו לזרום, ומחשב אפל הושק ברצינות ".
המאמר המלא משוחזר להלן - אם כי יש להזהיר כי זה יכול להיות מעט טכני בצפיפות עבור כל מי שלא השקיע את סוף שנות ה -70 ברוק על Altair החדש שלהם.
