סביר להניח שהביוגרפיה המורשית של הסופר וולטר אייזקסון על סטיב ג'ובס תהיה מטומטמת, אם הפרופיל המרתק הזה של ביל גייטס זְמַן זה כל דבר שאפשר ללכת עליו.
בדיוק ביליתי את השעה האחרונה בערך בקריאת הפרופיל של 1996, שפרסם אייזקסון כאשר גייטס היה בשיא כוחו. אייזקסון הצליח לקבל גישה מלאה על ידי שכנוע גייטס שזוהי זריקה לנצח פִּי איש השנה. גייטס לא זכה, אבל הפרופיל הוא יצירה נהדרת. הוא מלא באנקדוטות אישיות והוא חודר פסיכולוגית. אייזקסון שוחח עם חבריו, משפחתו ועמיתיו של גייטס, ומצייר דיוקן עשיר ומפורט. הוא קריא מאוד אך גם ביקורתי כלפי גייטס. אנו יכולים רק לקוות שאייזקסון יעשה את אותו הדבר עבור ג'ובס, שהתנגד עד כה לביוגרפים. כפי שפורסם בעבר, ג'ובס העניק לאיזקסון גישה מלאה ל iSteve: ספר המשרות, שאמורה להתפרסם בתחילת השנה הבאה. (אני לא חושב שזה הוגן, אבל בעל הטור מייקל וולף אומר אייזקסון הוא סיקופנט מטפס חברתי).
להלן טעימה מהקטע של גייטס:
כשחליט גייטס להציע למלינדה בשנת 1993, הוא הסיט בחשאי את המטוס השכר שהם לקחו הביתה מפאלם ספרינגס בליל ראשון ביום ראשון לנחות באומהה. שם פגש אותם באפט, סידר לפתוח חנות תכשיטים שבבעלותו ועזר להם לבחור טבעת. באותה שנה עשה גייטס סרט ליום ההולדת של באפט. הוא הציג את גייטס מעמיד פנים שהוא משוטט בארץ בחיפוש אחר סיפורים על באפט וקורא איתם למלינדה מטלפונים. לאחר כל שיחה, מוצג גייטס בודק את חריץ המטבעות לשינוי רופף. כשהיא מזכירה כי באפט הוא האיש השני העשיר ביותר במדינה, הוא מודיע לה כי ברשימת פורבס החדשה באפט השיב (לפחות בשנה זו) את המקום הראשון. הטלפון מת פתאום. "מלינדה, מלינדה," מקרטע גייטס, "את עדיין שם? שלום?"
זְמַן: בחיפוש אחר שערי ביל האמיתי
דרך אפל 2.0: האיש שזכה באמון של סטיב ג'ובס