בריאן וולסאומר:
אני לא חושב שמספר 2 בהכרח עוקב. אולי אפל תמכור יותר טלפונים, אבל בכלל לא ברור שהם ירוויחו יותר. שלא לדבר על כך שבארה"ב, לפחות, זה היה ממש מבלבל באילו שווקים תומכים באילו תכונות של האייפון. אם זה היה הופך לבדיחה, כמו זיהוי כתב היד של ניוטון, ייתכן שאפל מכרה הרבה פחות ממה שהם.
זה לא שאפל מפסידה כסף על כל הטלפונים שהם מוכרים, בכל מקרה ...
איאןאומר:
מעניין, יש לי אייפון ותאמין לי EDGE היא הכל מעבר למהירות חיוג. זה מספיק לי לקרוא ולענות לדואר ולגלוש באינטרנט תוך כדי אוטובוס הסעות משדה התעופה לבית. כן מהר יותר היה טוב יותר, אבל זה נכון לגבי הכל.
אני גם לא שותף לדעה שאפל הייתה יכולה לעשות כל דבר מלבד להיפגש עם חברת טלפונים ניידים אמריקאית. אני לא מבין מדוע גישה זו היא אנטי-צרכנית, אני למשל לא מרגיש חסרון בשימוש באייפון שלי: הכיסוי, השירות והטלפון עצמו היו ללא רבב.
גרגאומר:
אני עדיין תמה מדוע אפל לא נכנסה לשוק הסיני. אולי הם צריכים להבין את התרבות האסייתית טוב יותר.
אני גר בשנחאי, וכאן (תקליטורי DVD בצד) בדרך כלל זה זרים כמוני שקונים מוצרים "מזויפים". סגירת שוק גדול שהתמחה במכירת שמות מותגים שהועתקו בשנים האחרונות עוררה הרבה יותר חרדה בקהילה הזרה מאשר המקומית. סינים עם הכסף יבחרו פחות או יותר לקנות את המוצר "האמיתי" בשביל 'פנים' (גאווה, כבוד). לאנשים הסינים חשוב מאוד שיש לה את ההמון של הצלחה, והגאדג'ט האחרון הוא חלק חשוב מאוד מזה.
אני בטוח שחלק מהמקומיים עדיין יקנו מוצרים "מזויפים" או לא רשמיים, אך בדרך כלל רק משום שהם אינם יכולים להרשות לעצמם את "האמיתי". ברגע שהם יכולים להרשות לעצמם את האמיתי, הם היו קופצים לקנות אחד. הם מאוד מודעים למותג- המותג הוא בהרבה מובנים הרבה יותר חזק מאשר במערב, שם אנשים מתחילים להיות קצת יותר ציניים לגביהם. כאן הכל עדיין חדש יחסית, והבעלות על מותגים מסוימים (במיוחד זרים) מקרינה את התדמית 'הנכונה' אם אתה צעיר.
אפילו במכשיר האייפון המנופח כיום, מקומיים רבים ישמחו להחזיק כזה. צעירים לא יכולים לצפות להחזיק במכוניות, כך שהבעלות על טלפון נייד נוצץ באמת היא הדבר היחיד שקשור לחסכון שלך.
גרגאומר:
בהמשך, אשתי סיפרה לי אמש סיפור יוצא דופן על עמיתיה למורה הסינית. הם מרוויחים אולי 4-5,000 דולר סיני בחודש, שזה שכר סביר, אבל עם תהליך דיור שנחאי מה שהם, זה לא מכרה זהב (וכדי לרכוש בית צריך לפחות 30% לְהַפְקִיד). אשתי אמרה לי שאחד מעמיתיה התלונן על כך שאין לו כסף בבנק, והיא שאלה מדוע, "ובכן, קניתי [מותג שם] בחגים תמורת 9000 דולר."
אני לא בטוח עד כמה האופיינית הזו אופיינית, אבל גם אם היא רק מגבילה אחוז קטן מהאוכלוסייה, זה כסף גדול לשמות מותגים.